מיקרו-לבלב שפותח בחברת הביוטכנולוגיה הישראלית בטאלין, מקמפוס הדסה עין כרם, ייכנס בחודש הבא לשלב הראשון בניסויים בתאי בטא אנושיים ובהמשך ייערכו ניסויים קליניים בבני אדם. שלבי הניסויים ייערכו באנגליה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ניוקאסל. ה-BBC הקדיש לחידוש הזה אייטם חדשותי נרחב שבו גם צוין שמדובר בפיתוח ישראלי מקורי. גם ה-BMJ דיווח החודש על לבלב מלאכותי שהניסויים בו יערכו באנגליה ולשם כך יגויסו 3,000 נסיינים.
עוד בעניין דומה
מהמיקרו-לבלב החדש אמורים ליהנות בעיקר חולי סוכרת סוג 1 מאחר שהוא ייתר את הצורך שלהם בהזרקת אינסולין. גם 25% מחולי סוכרת סוג 2 נזקקים להזרקת אינסולין קבועה. בניסויים שנערכו עד כה בחולדות מעבדה, בארץ וגם באנגליה, הוכח שהלבלב המלאכותי החדיש נקלט היטב והפיק אינסולין.
החברה הודיעה כי תשתף פעולה בשכלול המיקרו-לבלב עם חוקרים באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב לצורך פיתוח המוצר עבור השוק האמריקאי.
הטכנולוגיה שבבסיס המיקרו-לבלב הביולוגי מבוססת על מחקר חלוץ של פרופ' אדוארדו מיטרני מהאוניברסיטה העברית והדסה. החידוש הבולט ביותר בטכנולוגיה זאת הוא "פיגום ביולוגי" שנועד לתמיכה בתאי הבטא. ה"פיגום" עצמו הוא מרקמת ריאות של חזיר. בלעדי הפיגום, התאים מתקשים לתפקד.
תאי לבלב Islet cells של העכבר (ירוק) שהוזרקו לתוך ה"פיגום" (אדום) המתפקד כמיקרו-לבלב
הפתרון הקיים עתה להשתלת תאי בטא לייצור אינסולין נחשב לבעייתי. ההליך המקובל היום הוא הזרקת תאי בטא ישירות לכבד – תהליך המוכר כ"פרוטוקול אדמונטון". אלא שיש בו חסרונות רבים, החל מהעובדה שמיד עם הזרקתם, מרבית התאים מתים, מה שמחייב תרומה של תאים משלושה תורמים. כמו כן, לאחר מספר שנים התאים הפעילים מפסיקים אף הם לייצר אינסולין. ההשתלה כרוכה בניתוח יקר מאוד שמחירו נאמד בכ-200 אלף דולר.
לצורך הפיתוח קיבלה החברה הישראלית עד כה שני מענקי מחקר מהאיחוד האירופאי במסגרת "תכנית הורייזן 2020" בגובה 3.6 מיליון אירו, מענק ראשון ממשרד הבריאות הבריטי וגם 2.3 מיליון שקל מרשות החדשנות הישראלית.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
